מעבר מאפליקציות Chrome

אפשרויות העברה

יש שתי אפשרויות עיקריות להעברה מאפליקציות Chrome: אפליקציות אינטרנט ותוספים ל-Chrome:

אפליקציות Chrome יכולות לעבור לאפליקציות אינטרנט או לתוספים ל-Chrome

ברוב המקרים, אפליקציות אינטרנט הן הנתיב המועדף. בחלק מהתרחישים אפשר להשתמש בתוספים ל-Chrome לצורך תרחישי שימוש שלא נתמכים באינטרנט, כמו הפעלה ברקע ללא ממשק משתמש.

אפליקציות אינטרנט

החלופה המועדפת להעברה מאפליקציות Chrome היא ליצור אפליקציית אינטרנט. כך תוכלו להשתמש בתכונות מתקדמות, כמו התכונות של פרויקט יכולות האינטרנט. ממשקי ה-API שהם חלק מפרויקט 'יכולות' כוללים עכשיו את רוב התרחישים לדוגמה שבעבר ניתן היה להשיג באמצעות ממשקי Chrome App API. עם זאת, לא חובה להשתמש באף אחת מהתכונות האלה: הגמישות של האינטרנט מאפשרת למפתחים לבחור את רמת המורכבות שהכי מתאימה לצרכים שלהם.

היתרונות של אפליקציות אינטרנט

לאפליקציות אינטרנט יש כמה יתרונות על פני יישומי Chrome:

  • ניידות: אפליקציות Chrome פועלות רק ב-Chrome. אפליקציות אינטרנט פועלות ברוב הדפדפנים ומערכות ההפעלה, אך התמיכה בממשקי API שונים משתנה ביניהם.
  • חוויית המפתחים: אפליקציות Chrome משתמשות באותן טכנולוגיות כמו אפליקציות אינטרנט (HTML, JavaScript ו-CSS), אבל חלק מהיכולות המתקדמות של אפליקציות Chrome (לדוגמה, דפי רקע) אינן סטנדרטיות, ולכן נדרש ידע נוסף.
  • קבוצת תכונות: אפליקציות Chrome מסתמכות על ממשקי API שכבר לא מתוחזקים או מעודכנים עם תכונות חדשות. אפליקציות אינטרנט מסתמכות על רשת האינטרנט הפתוחה, שמתפתחת כל הזמן ויש לה גישה לכל ממשקי ה-API העדכניים.
  • התקנה ועדכונים: אפליקציות Chrome דורשות התקנה ועדכון ידניים, ולפעמים מחייבות בדיקות של החנות. ניתן לגשת לאפליקציות אינטרנט ישירות מדפדפן ואפשר להתקין אותן. העדכונים של יישומי אינטרנט מתבצעים באופן מיידי עם הפריסה, מיד לאחר שהדפדפן מאחזר את הקבצים החדשים.
  • תמיכה: גם לאפליקציות Chrome וגם לאפליקציות האינטרנט יש קהילות גדולות, אבל לפלטפורמת האינטרנט יש נוכחות הרבה יותר גדולה והיא מציעה מגוון רחב יותר של כלי פיתוח, כגון frameworks וספריות, כדי לתמוך במפתחים.

אפליקציות מסוג Progressive Web App

אפליקציות אינטרנט מסוג Progressive Web App (או PWA) הן אפליקציות אינטרנט שנוצרו ועברו אופטימיזציה בעזרת ממשקי API מודרניים, כדי לספק יכולות מתקדמות, יכולת התקנה ואמינות. כאשר תטמיעו את הפונקציות האלה תוכלו ליהנות מחוויות שדומות לאפליקציה באינטרנט.

יכולת התקנה

אפשר להתקין אפליקציות PWA גם במחשבים וגם בניידים, אבל זה לא חובה כי עדיין אפשר לגשת אליהן ישירות מהדפדפן. משתמשים שבוחרים להתקין PWA יכולים להפעיל אותה באמצעות סמלים וקיצורי דרך. אפשר לספק מטא-נתונים בקובץ מניפסט האינטרנט של ה-PWA, כדי לציין שכשהוא יופעל אחרי ההתקנה, הוא ייפתח בחלון משלו.

אמינות

לאפליקציות PWA יש את היכולת לפעול באופן עקבי גם בתנאים מאתגרים של רשת. זה אפשרי בזכות רכיב מרכזי של אפליקציות PWA, שנקראות Service Workers. קובצי שירות (service worker) מאפשרים ליירט בקשות ברשת ולהציג תוכן שנשמר במטמון, כדי להבטיח שהאפליקציה תפעל אופליין או במקרים של קישוריות לא תקינה. ספריות כמו Workbox מספקות קבוצה של אסטרטגיות מוכנה מראש כדי לאפשר לכם להטמיע פונקציות אופליין נפוצות ולפשט מאוד את הפיתוח.

יכולות משופרות

פרויקט יכולות האינטרנט עוזר לאפליקציות אינטרנט להשיג תרחישים רבים לדוגמה שאפליקציות Chrome יכולות להטמיע. עם זאת, למודל האבטחה באינטרנט יש מגבלות מסוימות. ריכזנו כאן כמה דוגמאות ליכולות מתקדמות באינטרנט שבהן אפשר להשתמש במקום ממשקי Chrome App API קיימים:

  • גישה ל-Bluetooth ול-USB: Bluetooth באינטרנט ו-USB לאינטרנט מספקים חלופה ל-chrome.bluetooth ו-chrome.usb בהתאמה.
  • ניהול מערכת קבצים: File System Access API הוא גרסה חלופית של chrome.fileSystem API.
  • מקשי קיצור: אפליקציות אינטרנט יכולות לתמוך במקשי קיצור על ידי האזנה לאירועים המרכזיים השונים (למשל keydown), אבל מקשי הקיצור שבהם אפשר לתמוך הם מוגבלים. כשאפליקציית האינטרנט שלכם פועלת במצב מסך מלא, אתם יכולים ליירט את מקשי הקיצור האלה של המערכת באמצעות Keyboard Lock API.
  • אחסון מתמיד (persistent Storage): בקשה להרשאת אחסון קבוע באפליקציית האינטרנט יכולה להציע יכולות דומות לאלו של ההרשאה unlimitedStorage באפליקציות Chrome.
  • מיקום גיאוגרפי: ניתן להשתמש ב-Geolocation API באפליקציות אינטרנט כדי לאתר מיקום של המשתמש, כחלופה להרשאת המיקום הגיאוגרפי.
  • עיבוד ברקע: חלופות להרשאה background כוללות את Background Sync API ואת ה-API לסנכרון ברקע תקופתי.
  • העתקה ללוח: Async Clipboard API מאפשר להעתיק ולהדביק גם טקסט וגם תמונות באופן פרוגרמטי.

תוספים ל-Chrome

אפליקציות אינטרנט הן החלופה הטובה ביותר להעברה מאפליקציות Chrome, אבל תוספים ל-Chrome יכולים להיות אופציה במקרים מסוימים. התוספים נוצרים גם באמצעות טכנולוגיות אינטרנט (HTML, CSS ו-JavaScript), וניתן להשתמש בהם כדי להוסיף או לשנות תכונות דפדפן ולהתאים אישית אפליקציות אינטרנט אחרות כדי לשפר את חוויית המשתמש.

יצירת תוסף עצמאי

בהתאם לחוויית המשתמש שאתם רוצים לספק, ייתכן שכדאי להמיר את אפליקציית Chrome לתוסף. לדוגמה, אפשר להוסיף לחצן פעולה בדפדפן שמציג חלון קופץ קטן לממשק המשתמש, או מעבר לדף שהתוסף מספק. המודל הזה של ממשק המשתמש עשוי להתאים יותר לאפליקציות שעושות את רוב הפעולות שלהן ברקע.

חיבור של תוסף Chrome מאפליקציית אינטרנט

אם באפליקציית Chrome יש יכולות שלא זמינות בפלטפורמת האינטרנט, יכול להיות שאפשר לחבר תוסף ל-Chrome לאפליקציית אינטרנט ולהעניק לו גישה לממשקי API של תוספים.החיסרון של הגישה הזו הוא שהמשתמשים או מנהלי ה-IT צריכים לנהל שני חלקים שונים (אפליקציות אינטרנט ותוספים נלווים). חשוב לציין שאי אפשר להפעיל תוספים ל-Chrome בדפדפנים מסוימים, עליכם לזהות מקרים שבהם הפונקציונליות הנדרשת לא זמינה ולספק הסברים למשתמשים בדפדפנים האחרים.

האם כדאי ליצור אפליקציית אינטרנט או תוסף ל-Chrome?

אפליקציית אינטרנט היא הטכנולוגיה המועדפת להעברה אליה מאפליקציות Chrome. יש כמה תרחישים לדוגמה שבהם תוספי Chrome עשויים להיות אפשרות טובה יותר. לפני שתחליטו, נסו לנתח איזו אפשרות עדיפה לכם בהתאם לגורמים שונים:

  • המטרה: המטרה העיקרית של התוספים ל-Chrome היא להרחיב את הפונקציונליות של הדפדפן. תרחישים לדוגמה נפוצים כוללים: כלים לשיפור הפרודוקטיביות, העשרת תוכן של דפי אינטרנט וצבירת מידע. ליישומי אינטרנט יכול להיות טווח רחב הרבה יותר של תרחישי שימוש, תוך שימוש בעוצמה המלאה של האינטרנט.
  • חוויית המשתמש: לתוספים ל-Chrome יש בדרך כלל ממשק משתמש מוגבל יותר, והם מיועדים לשילוב עם הדפדפן. יישומי אינטרנט יכולים לכלול ממשק משתמש עשיר שנראה ותחושה כמו יישום מקורי, והם ניתנים להתאמה אישית.
  • ניידות: תוספים ל-Chrome הם ספציפיים ל-Chrome. דפדפנים מסוימים (לדוגמה, Firefox ו-Edge) תומכים באותם ממשקי API של תוספים כמו Chrome, אך תמיכה זו אינה אוניברסלית. אפליקציות אינטרנט נתמכות על ידי כל הדפדפנים (אם כי לא כל ממשקי ה-API עשויים להיות נתמכים).
  • יכולת גילוי: יש להתקין תוספים ל-Chrome (לדוגמה, מחנות האינטרנט של Chrome או דרך אירוח עצמי) ולגשת אליהם דרך סרגל הכלים של הדפדפן. ניתן לטעון יישומי אינטרנט באופן מיידי דרך כתובת אתר ולגשת אליהם מכל הדפדפנים. אפשר גם להתקין אותם, אבל זו לא חובה.
  • קבוצת תכונות: לתוספים ל-Chrome יש שילוב עמוק עם Chrome, דרך ממשקי API של Chrome. אפליקציות אינטרנט יכולות להיות מוגבלות יותר במשימות ברמת המערכת או ברמה נמוכה. כפי שצוין, ניתן לבצע קריאה לתוסף מאפליקציית אינטרנט כדי לקבל גישה לממשקי API שמכילים תוספים בלבד.
  • עבודה ברקע: תוספים ל-Chrome יכולים לבצע עבודה ברקע ולפעול גם כשחלון הדפדפן סגור. אפליקציות אינטרנט, לעומת זאת, מתוכננות בדרך כלל לפעול בחזית ויש להן יכולות רקע מוגבלות יותר, שמשמשות בעיקר לביצועים ולאמינות.

שלבי ההעברה

העברת יישומי Chrome שלך

כדי לעבור מאפליקציית Chrome לאפליקציות אינטרנט או לתוספים ל-Chrome:

  1. היקף הפונקציונליות של האפליקציה: במקרים מסוימים האפליקציה תקבע אם עליך לעבור לאפליקציית אינטרנט או אם האפשרות היחידה היא לבנות תוסף ל-Chrome. תוכל לבחור במקרים שבהם שניהם מתאימים לצרכים שלך. לקבלת מידע נוסף על התכונות שיש לכל טכנולוגיה, מומלץ לעיין באתר 'יכולות אינטרנט' ובחומר העזר בנושא 'ממשק API לתוספים של Chrome'.
  2. למידה ופיתוח: מומלץ לעקוב אחר משאבי הלמידה כדי לקבל מידע על טכנולוגיות ולהתחיל להשתמש באפליקציה. ההדרכה ל-PWA והמדריכים לתחילת העבודה עם Chrome הם מקורות מידע מצוינים שיעזרו לכם להתחיל לעבוד עם כל אחת מהטכנולוגיות האלה.
  3. בדיקה והפצה: כדי לוודא שהיא פועלת היטב, כדאי להציע את האפליקציה החדשה לאחוז קטן יותר של המשתמשים לפני השקה רחבה יותר. כדי להפיץ אותם בתפוצה רחבה יותר, ניתן לגשת ליישומי אינטרנט ולהתקין אותם מהדפדפן. בדרך כלל, תוספים ל-Chrome מופצים דרך חנות האינטרנט של Chrome או באירוח עצמי. אדמינים יכולים להתקין את שתי הגרסאות באילוץ בתרחישים מנוהלים.

העברת המשתמשים

ללא קשר לטכנולוגיה שבחרתם להעביר מאפליקציות Chrome, עליכם להנחות את המשתמשים להסיר את האפליקציה הנוכחית ולהפנות אותם לחוויה החדשה.

מומלץ לעדכן את האפליקציה כך שתכלול הודעה שמציינת שהיא הוצאה משימוש, ושחשוב שהמשתמשים ייכנסו לאתר או לחנות האינטרנט של Chrome מעכשיו והלאה (אפשר לעיין בדוגמה הבאה). אפשר גם להוסיף לחצן "ביטול התקנה" שקורא ל-method uninstallSelf().

החל מגרסה ב-Chrome 75, אפשר להשתמש בשיטה installReplacementWebApp() באפליקציה של Chrome בתגובה ללחיצה על לחצן או לתנועה אחרת מצד המשתמש, כדי להפעיל באופן אוטומטי את תהליך ההתקנה של אפליקציית האינטרנט החלופית.

החלפת אפליקציית Google Photos ל-Chrome

שיקול נוסף: כדאי ליידע את האדמינים של דפדפן Chrome Enterprise ושל ChromeOS Enterprise לעדכן את המדיניות בנושא אפליקציות בארגון שלהם. משתמשים מנוהלים ב-Enterprise וב-Education יכולים להתקין לפי הגדרת האדמין את האפליקציות והתוספים שלהם באמצעות מדיניות הניהול. המפתחים צריכים להודיע לאדמינים לעדכן את המדיניות ExtensionInstallForcelist שלהם (המשמשת להתקנת אפליקציות Chrome) ולהחליף אותה במדיניות WebAppInstallForceList בכתובת ה-URL של אפליקציית האינטרנט.

המדיניות בנושא תוספים של מסוף Admin והמדיניות בנושא התקנה לפי הגדרת האדמין של אפליקציית האינטרנט.

תמיכה

אם יש לכם שאלות טכניות, תוכלו להיעזר במקורות המידע הבאים כדי לקבל תמיכה: