אפליקציות ארוזות משתמשות בה כדי לציין דפוסי כתובות URL שהאפליקציה רוצה ליירט ולטפל בהם. אפליקציה יכולה להגדיר כמה מנהלים של כתובות URL ברשומה הזו במניפסט, לכל אחד מהם מזהה, תבנית של כתובת URL וכותרת. דוגמה למפרט של url_handlers:
"url_handlers": {
"view_foo_presentation": {
"matches": [
"https://www.foo.com/presentation/view/*"
],
"title": "View Foo presentation"
},
"view_bar_presentation": {
"matches": [
"https://www.bar.com/view/slideshow/*"
],
"title": "View bar presentation"
},
"edit_spreadsheet": {
"matches": [
"https://www.foo.com/spreadsheet/edit/*",
"https://www.bar.com/spreadsheet/edit/*"
],
"title": "Edit spreadsheet"
}
}
אפליקציות יכולות להירשם לטיפול בדפוסי כתובות URL רק בדומיינים שבבעלותן, כלומר, רק בדומיינים שהן יכולות להוכיח שהם בבעלותן, כפי שנקבע על ידי חנות האינטרנט של Chrome. אפליקציות שמפירות את הדרישה הזו ומנסות להירשם לטיפול בכתובות URL חיצוניות יידחו על ידי חנות האינטרנט של Chrome בזמן ההעלאה.
המשמעות היא שכדאי תמיד לציין לפחות דומיין מלא לכל התבניות בקטע matches. אחרת, לא ניתן לאמת את הבעלות.
לאחר שהרישום וההתקנה יסתיימו בהצלחה, תושק אפליקציה לכל הניווטים התואמים בתוך כרטיסיות הדפדפן וגם באפליקציות אחרות. האפליקציה תקבל אירוע מסוג app.runtime.onLaunched מסוג חדש, עם האובייקט LaunchData שמכיל את המזהה של ה-handler התואם (למשל 'view_foo_presentation' שלמעלה), את כתובת ה-URL שאליה המערכת מנווטת ואת כתובת ה-URL של הגורם המפנה.
השדה title שמור לשימוש עתידי בכל רכיבי ממשק המשתמש הרלוונטיים. הוא צריך לתאר את הפעולה שהאפליקציה מבצעת כשהיא מופעלת באמצעות סוג זה של טיפול בכתובות URL.